• מה הקשר בין חודש סיון, מזל תאומים וצבע לבן?

    חג השבועות חל ב- ו' בסיוון, לאחר 49 יום לספירת העומר.
    חג השבועות מסמל את "גאולת מצרים" והשלמתה, כי יציאת מצרים היא גאולת הגוף ושחרור מדיני וכלכלי, ואילו "מתן תורה" במעמד הר סיני – הוא שחרור הנפש ועילוי הרוח ומתן טעם ומשמעות לתהליך כולו.


    שמות חג השבועות טמונים באותיות החג :
    ש – שבועות , ב – בכורים , ו – ו' בסיון , ע – עצרת , ת – תורה כלומר מתן תורה .
    סיון – הוא חודש של רחמים, זמן של גדילה ושיאה של ההארה שהתחילה בפסח.
    "לך לך מארצך" – הליכה זו מצביעה על היכולת של האדם להשתנות. לך - לך מהרגע הזה לרגע הבא. חודש סיון הוא זמן ללכת, לגדול ולהגיע לעצמאות רוחנית.
    מזלו של סיוון הוא מזל תאומים – מזל זה בא כרמז ל: משה ואהרון – שעל ידם ניתנה התורה לישראל בחודש זה, תורה שבכתב ותורה שבעל-פה, אור וחושך.

    בשיר השירים פרק ד' פסוק ה' – "תאומי צביה הרועה בשושנים" – בחודש זה מצויות השושנים, ושושנים הוא גם כינוי לישראל שקיבלו את התורה בסיוון.
    אור וחושך – הם דומים, ועדיין זה כנגד זה. זהו רמז לכוחות האור והחושך שקיימים בכל אדם. בחודש זה ניתנת הזדמנות לעשות עבודה רוחנית, לראות את החושך והאור כאחד, כאור. להאיר את החשכה, מעט מן האור מסיר הרבה מן החושך.

    תאומים מטבעם הם אנשי קשר שמתאמים בין האלמנטים השונים ובין הדעות המנוגדות.
    מצד אחד מייצג את הדואליות, את צדדיו השונים של המטבע, את האישיות הכפולה ואת עולם ההפכים. מצד שני, מייצג את הזיקה שביניהם ואת שאיפתם להתאחד לחטיבה אחת שלמה. דואליות זו, היא השתקפותו של הקונפליקט המקנן באדם משחר בריאתו, בין השעבוד לחומר לבין הרוחני והחופשי. מצד אחד הגוף (החומר) בן התמותה, השב לאדמה. מצד שני, הרוח והנפש הנצחיים.
    המסר מכך מאד ברור, שני החלקים חשוב שילמדו לחיות בהרמוניה ולחוות בתוך גוף החומר את אשר באו ללמוד על פני כדור הארץ. כאשר עולה בידי האדם לחבר את שתי האנרגיות הבסיסיות המניעות אותו, היכולת למזג את האני הנמוך עם האני הגבוה, ולבסוף לאחד את גופו עם רוחו, הוא יוצר מרווח חדש הפועל בתוכו כמעיין מתגבר של כוחות מתחדשים המעניקים לו בטחון ושלווה עילאית.


    ניתן לומר, שתאומים מציב לנו אתגר המבוסס על הצורך לגשר ולהשלים בין הכוחות המנוגדים של המשיכה לעולם הרוח מחד, ומאידך, השאיפה לעולם החומר. אלה דחפים בסיסיים אשר עלינו להשתמש האחד למען השני ולא האחד על חשבונו של האחר.
    הרוח המבקשת ליצור, מקבלת את אנרגיות היישום מן הגוף הפיזי. אלה הם כהן נישואים בין החומר – הנושא עיניו לרוח- שתחייה אותו, הרוח הוא המרחב שבתוכו היא תוכל להתגשם. זהו לב ליבו של הדו-שיח הפנימי היוצר, הקיים בין החומר לרוח.


    צבע לבן משרה תחושה של טוהר וקדושה, פשטות, שלמות, נתינת הכל, פתיחות של הלב ואחדות עם עצמנו והסובבים אותנו, אור – הנמצא בכל מקום ללא זמן, חלל ומרחב, יש בו מן הנאמנות לאמת.
    הצבע הלבן – יש בו הפוטנציאל לשקף כמו מראה, מטהר את הדמעות והסבל, צבע המשמש מטהר בתהליכי ניקוי. צבע היוצר פרדוקס > מכיל את כל הצבעים אולם עשוי לבטא גם ריקנות. כמו לומר: האור בקצה המנהרה שאיננו רואים בזמנים של משבר.


    האור הלבן מציע את ההבנה, התקווה למצוא את האומץ להרחיב את הלב ולפתוח את העיניים למשהו חדש, כך שמה שהופיע בקצה דרכינו יופיע במלוא יופיו והדרו.
    הצבע הלבן נחשב להיעדר כל צבע, לשקיפות, או למזיגתם של כל צבעי הקשת גם יחד.

    הלבן מייצג את כוחות האור כנגד כוחות השחור, מסמל טוהר, ניקיון, את הבתולי והראשיתי, את תום הלב, את טוהר הנפש ואת צחות המחשבה.
    הלבן הוא צבעו המסנוור של אור השמש הבוהק כאמת בהירה וצרופה. הוא אין סוף האור שממנו נברא העולם, הוא צבע המעבר המחבר את הסוף עם ההתחלה, את הנראה לשאינו נראה.

    הלבן הוא צבעה של הלבנה החיוורת, הקרה, הנוסכת עלינו אווירה פסיבית והגות, של היעדרות ואי ודאות. הלבן הוא צבעם של השיבה חזרה והחזרה בתשובה, של השחר העולה ושל כיפת השמיים אשר טעונה אין ספור תגליות והפתעות לרוב . לאור הלבן שני כוחות, הכוח היורד והכוח העולה, ושניהם בין ההיעדרות לבין הנוכחות, בין היש והאין, בין הירח לבין השמש, בין השמיים לבין הארץ, בין קודש לחול.

    הלבן הוא צבע החניכה, צבעו של הנבחר, של הנולד, שקם על רגליו, וזכה בהתרוממות רוח ובתעצומות הנפש.
    הלבן מסמל את הפוטנציאל הגלום בכל אחד מאיתנו, את ההבטחה לבאות, את ראשית ההתחלות, ואת זכות הבחירה.

    הלבן הוא צבעו של השואף להיות כלי בידי היוצר כדי לשרת את כוחות האור ולהעצים אותם. הוא צבעם של הקדושה ושל טקסים בתקופת המעבר של האדם: הלידה, ברית המילה, בר מצווה, נישואין והמוות. הלבן הוא הכלום שלפני כל תולדה הממלא אותנו בשמחת חיים עילאית. הלבן החיוור, חסר החיים, הוא צבעם של היציאה לקראת המוות ושל הכניסה אל הלא נודע. הלבן הוא המציאות האפשרית האצורה בין חושך לאור. הלבן הוא צבע של טוהר וזכות, המרווה את הגוף בחסד הרפואה ובאפשרות להשתנות. הוא צבעם של הפתיחות, של הכניעה מרצון, של ההתבטלות, של הענווה, של ההתגלות וההארה.
    הצבע הלבן מסמל את התחייה, את התעוררות הרוח, את ההכרה ואת השליחות והשירות.

    הלבן הוא צבע שיש בו מן הקדושה, אצילות, חסד וחמלה, וברכה. בצבע הלבן יש את הקשר עם הנשגב המאפשר לאדם לגעת ביסודות עדינים המזינים את נשמתו, המאירים את רוחו ומאזנים את הווייתו. כל מחשבותיו, דמיונותיו, כיסופיו, תפילותיו ומשאלות ליבו, מתדפקים על שערי החסד של עולם הדקויות. הם נחרטים בעולם האידיאות הלא נראה ועושים דרכם אל האור שבקצה המנהרה.


    במסעותיו במרומים סופג האדם את גווני הרקיע ואת הריחות, את הברכה ואת טעם הקדושה.
    האדם מתמלא בצלילי הספירות השמימיות וכל הוויתו לובשת אווירת חג.
    הצבע הלבן מאפשר לאדם לעשות מעשים שיהיו רווים באהבה עילאית היוצרת אפשרויות.

    הצבע לבן הוא כמו תפילה, כל שנבקש לו יהי. התפילה כמוה כטמינת זרע באדמה שיצמח באחד הימים ויישא את פירותיו.

    חג שבועות מלא שמחה ומברכת את כולנו שכל שנזרע יישא פרי ויצמיח שפע.

    אסיים עם פתגם סיני האומר -
    "אם תרצו שנה אחת של שפע, גדלו זרעים. אם תרצו עשר שנים של שפע, גדלו עצים. אם תרצו חיים שלמים של שפע, גדלו את ערככם העצמי.

    חג שבועות שמח לכול בית ישראל
    ד"ר שולמית רונן

  • מוזמנים ליצור קשר

    *שם:  
    *טלפון:  
    אימייל:  
    *הערה:  
BizMakeBiz פותח ע"י