• סיפורי מקרים

    ג. ילד כבן 7 הגיע אלי לאחר תקופה ארוכה של הסתגרות בתוך עצמו. ההורים ביקשו לציין, שכשלושה חודשים לבש בגדים בצבע שחור בלבד, וצבעים אחרים לא באו בחשבון. הסיבה לא הייתה ברורה להם, והחלו לחשוד ש"קורה משהו"..

    הילד הלך לחוג קראטה שמאד אהב, אולם דרש בכל פעם להחליף חוג קראטה, המצב חזר על עצמו כ-3 פעמים. לאחר שהטיפולים הקונבנציונאליים לא נשאו פרי,  בגלל חוסר תקשורת עם המטפלים בו, החליטו ההורים לנסות דבר שונה לגמרי ולא קונבנציונאלי.

    בהגיעו אלי, פגשתי ילד מסוגר בתוך עצמו, שאינו רוצה קשר עם מבוגרים, ובעקר, לא סומך עליהם.

    הצעתי "שנשחק" במגוון צורות בצבעים (כדורים וצורות גיאומטריות בצבעים) ונעשה זאת ביחד ונראה מה מושך אותו, כאשר ההובלה במשחק הייתה שלו.

    במשך המשחק החלה ליווצר שיחה מעניינת, כיצד הוא רואה את הצבעים וביקש שניצור משהו משותף. לאורך כל זמן המשחק בינינו, בקבוקי האורה סומא הצבעוניים היו גלויים לעיניו. בשלב מסוים, לאחר כמחצית השעה של משחק משותף, ביקש לדעת מהם הבקבוקים הצבעוניים וציין שזה מושך אותו.

    שאלתי אם הוא מוכן להתנסות ונראה מה קורה.

    תוך כדי בחירת הצבעים הורגשה התרגשות מעוצמת הצבעים והחל לדבר ולשתף בעובר עליו, ציין שקרה "משהו" שאף פעם לא דיבר עליו . הצעתי לו שיבחר את שהכי מושך אותו ונשוחח על כך.

    מתוך הבחירה ניתן היה להבחין שעבר מצב טראומתי, ולא ידע כיצד להסתדר עם המצב וגם לא שיתף את הוריו. ההורים סיפרו שגם בבית הספר החלה הידרדרות.

    מתוך השיחה בינינו, הסתבר שעבר התעללות מינית אצל אחד המורים לקראטה, וביקש לעבור לחוג אחר, אולם גם לאחריו עבר התנסות מאד לא נעימה והחליט שלא רוצה ללכת יותר לחוג, והסתגר בביתו.

    הטיפול עם הילד סובב בעיקר על קבלת אמון מחודש במבוגרים, באמצעות שיחות תוך כדי משחק בכלים שונים, שלאחריו קיבל טיפול רפלקסולוגי במגע מאד עדין כדי להקנות לו בטחון.

    הדרכתי את האם לעשות לו עיסויים עם בקבוק צבעוני – רסקיו ילדים, העובד מצוין אצל ילדים שעברו טראומה, האם סיפרה שהילד מאד נהנה מהעיסויים וקורה משהו "אחר".

    לאחר כ-3 חודשים הילד חזר לעצמו והתחבר לילדים והחל ללכת לחוג אחר.

     

    י. אישה כבת 45, מלאת מימדים, בא בעקבות חוסר היכולת שלה לרדת במשקל, לאחר שפעמיים ירדה כ- 50 ק"ג ועלתה שוב. מצב שגרם לה לתסכול רב והרבה כעס.

    בבחירת הצבעים התגלה שחוויות דחייה מלווים אותה לאורך שנים, ולפי טענתה, מאז ילדותה. סיפרה שלא יכולה ליצור מערכת יחסים יציבה וקיימת בה עצבות מאד גדולה.

    לאורך המפגשים בינינו, טופלה בדיקור באמצעות הקרנת אור, בצבעים שהיא בחרה בעצמה על נקודות אקופונקטורה, כאשרהמטרה הייתה להחזיר אותה לאיזון בתוך עצמה, הן ברמה הרגשית והפיזיולוגית והן בדרך החשיבה של ראיית   עצמה.

    התהליך של קבלה והערכה עצמית ללא צורך בשימוש באוכל כאמצעי הגנה,  החל לשאת תוצאות על ידי הגברת הערך העצמי, הדימוי העצמי והאיכויות הנפלאות שבפנימיותה, שהיה לה קשה לראותם ולזהותם קודם לכן.

    תוך כדי המפגשים הטיפוליים, הכירה בן זוג שתמך בה מאד לאורך התהליך שעברה, וקיבלה "החליטה" לחזור לעצמה.

    מתחילת הטיפול הופנתה לתזונאית שתסייע בתהליך הקניית הרגלי תזונה.

     


    מקרה של א. אישה מאד מטופחת ורגישה מאד, שהגיע במצב של קושי רגשי והתקשתה לשוחח על שעובר עליה. לאחר האבחון  היו תגובות קשות של התפרצויות בכי ללא שליטה. כאשר נשאלה לקורה בבית עם בעלה, סיפרה שהוא מכה אותה ואחר מכן מבקש סליחה. תיארה תחושת השפלה מאד גדולה ועלבון.

    שאלתי אותה עם פנתה בזמן כלשהו לעזרה, ונעניתי שהתביישה לפנות כי יש לה 3 ילדים קטנים, ומה תעשה עם עצמה ללא הכנסה וללא משפחה תומכת?

    עבדנו ביחד באמצעות טיפול בצבעים ובקולנים כדי לשחרר את הטראומה והמעיק עליה, ובבד בבד הופנתה למחלקת הרווחה שמאד הבטיחו לעזור לה.

    לאחר כ- 3 חודשים עזבה את הבית עם הילדים ובעזרת "אנשים טובים" ועו"ד מצוין מטעמם, שעזרו לה לקבל החלטה אמיצה לעצמה ולילדים, השתקמה ועומדת בכוחות עצמה.

    המשכתי ללוות אותה בתמיכה ובעזרה בכל שבקשה, ודלתי הייתה פתוחה בפניה לכל סיוע שהתבקש.

     

    מכתב שקיבלתי מאחות פסיכיאטרית מבי"ח רמב"ם

    ל. בני היחיד הגיע לד"ר שולמית רונן לאחר 5 שנים של סבל נפשי. בגיל 15 החל לסבול מדיכאון עם התקפי חרדה, המלווים בקוצר נשימה, מחשבות אובדניות וניסיונות לפגוע בעצמו, בכי בלתי נשלט, התקפי זעם עם שבירת חפצים וכאבים פסיכו- סומאטיים.

    היו ניסיונות טיפול בתרופות אנטי - דיכאוניות, פסיכותרפיה, אבחונים למיניהם, למידה מתקנת ועוד', אולם אף פעם לא שיתף פעולה וחיינו נראו בהתאם.

    כעת בגיל 20 , החליט שנושא הטיפול הקונבנציונלי יורד מהפרק ואינו מוכן עוד להתמודד עם תופעות הלוואי של התרופות. כמובן שנשארנו חסרי אונים ואז... החלטתי לחפש תחליף.

    הגעתי לד"ר שולמית רונן לאחר חיפוש באינטרנט. לנושא האורה סומא נחשפתי בהרצאה שלה לפני מספר שנים, אולם כאחות פסיכיאטרית תמיד האמנתי שהכימיה פותרת את בעיות הנפש.

    בני הגיע לד"ר רונן במצב מלווה בכל מה שתיארתי קודם, לאחר הפסקת הטיפול התרופתי בבת אחת.

    בשיחה עם ד"ר רונן יצר קשר נפלא (דבר לא רגיל אצלו) ולאחר האבחון וטיפול בתמציות הפרפרים והים והצבעים, מצבו השתנה מקצה לקצה. עוד באותו יום חלה הקלה, רוגע ושלווה, איכות השינה השתפרה פלאים, והילד שלי התחיל ליהנות מהחיים.

    כעת הוא מתפקד (הוא חיל), מבלה, צוחק, דברים שנראים רגילים בגילו, אך לא היו קודם לכן.

    אני קוראת לזה "החייאה רוחנית", ועבורנו ד"ר רונן היא המצילה של משפחתי. מזה שנים אנו יכולים סוף סוף ליהנות מאיכות חיים טובה ורגועה בנפשנו ובביתנו.

    ד.ק.

    רוצה להוסיף, שכאשר הבן נזקק למשהו, הוא פנה ישירות וביקש את שזקוק לו ללא כל בעיה.

BizMakeBiz פותח ע"י